בנייה קונבנציונאלית
שיטת הבנייה הנפוצה ביותר בישראל ובחלקים רבים בעולם עודנה השיטה הישנה והמוכרת, ביסוס המבנה (בארץ בד"כ באמצעות קלונסאות מסוגים שונים אשר אוחזים בקרקע יציבה, רפסודה וכו') על הביסוס יוצקים רצפות, עמודים רצפות ביניים ובסוף את גג המבנה. בין עמודי ותקרות הבטון ממלאים את החללים בבלוקים (ישנם סוגים רבים בשוק, בעלי רמות בידוד שונות ומחירים שונים) לאחר מכן ותוך כדי מכניסים את כל מערכות המבנה (מים, חשמל, וכו') מיישמים שכבות טיח, צבע ולמעשה המבנה מוכן למגורים (בקיצור נמרץ).
השימוש בבטון מזויין (פירוט בהמשך) נפוץ בעולם מאז שהומצא הצמנט בשנת 1756 מאז הוא עבר שינויים, הפך לצמנט פורטלנד
וגם התחזק מעל לפי 5 (250 שנה סה"כ). לבטון שאנו מכירים היום (אשר מורכב מצמנט, חול, וחצץ ותוספים נוספים לפי צורך) חוזק גבוה מאד בלחיצה, אך במתיחה הוא נשבר מהר מאד, כאן נכנס הברזל לתמונה, לבטון ולפלדה התפשטות טרמית
כמעט שווה (למעשה הם עובדים אותו הדבר) ולכן החיבור הזה עובד מעולה. לברזל כושר מתיחה גבוהה והוא משלים את הבטון בתחום המתיחה ויחד הם יוצרים שלד בטון מזויין. לא ניכנס לעומק העניין (נשאיר את זה לבעלי המקצוע) אך לצורך העניין קורה פשוטה : החלק העליון שלה ילחץ וסיב התחתון ימתח (למה בד"כ עיקר הברזל ביציקות הוא בתחתית היציקה? הנה ענינו כדרך אגב).
לשיטה שני יתרונות וחסרונות בולטים אל מול שיטות אחרות:
יתרונות
- השיטה מוכרת מאד בארץ, כל הפועלים מכירים (כל אחד בתחומו) את העבודה וכך גם ישנם מהנדסים, הנדסאים, מנהלי עבודה וכו' אשר בקיעים ברזי המקצוע.
- חומרי הגלם זולים ונפוצים, ישנן חברות רבות וטובות אשר מייצרות ומפתחות חומרים חדשים, כך גם רמת הבנייה עלתה משמעותית ב20 השנים האחרונות, החל מתכנון מחמיר יותר ותקנים לעמידות ברעידת אדמה ולשריפות, בידוד אקוסטי, איטום וכלה בחומרים מתקדמים יותר ושיטות עבודה אשר השתנו.
חסרונות
- שיטה זו דורשת עבודת כפיים רבה ויקרה, ככל שאחוז מכלל עבודת הבנייה נעשית באתר כך עולה כמות הליקויים בבניה.
- השיטה למרות השינויים הרבים בה נשארה בבסיסה אותה השיטה ועודנה סובלת ממחלות רבות ומתקלות חוזרות ונשנות.
- הבטון אינו מבודד חום וקור, הבלוקים לאומתו מבודדים לא רע – נגיע לכך בהמשך.
- קושי רב בשינויים לאחר הבנייה : כל שינוי של נקודת חשמל, מים או התאמה אחרת לצרכים המשתנים של הדייר כרוך בחציבות, לכלוך, תיקוני טיח ועוד.
אז למעשה יש לנו שיטת בנייה שעובדת וחומר חזק מאד ממנה נבנה את מבצרנו, מה רע בזה?
לא רע למעשה, בונים ממנו גשרים, מנהרות, והוא נפוץ מאד מאד בעולם. רק כדי שיהיה טוב ממש צריך גם לבנות נכון, ולמה הכוונה?
בתים בבניה זו סובלים ממחלות רבות, רוב המחלות ניתנות למניעה כאשר עובדים לפי התקנים ולא מעגלים פינות, ובהחלט ניתן וכדאי לשלב אלמנטים וחומרים מתקדמים גם בבניה זו, לתכנן את הבית שיעמוד בתקנים של תכנון אדריכלי "ירוק", ולקבל בית אשר נהנה ממנו למשך שנים רבות. כמו כן רוב הישראלים גרים בבתים מסוג זה, ומניסיוננו, בהחלט ניתן להגיע לרמה גבוהה של איכות חיים גם בדרך הרגילה.
אז מה הן המחלות וכיצד ניתן למנוע או לתקן? ננסה למנות חלק מהתופעות, להסביר בפשטות את הגורמים וניתן גם פתרונות והוראות התקן:
- משקל עצמי גבוהה של המבנה– לא סתם נקראת הבנייה קלה בשמה, שכן היא קלה הרבה יותר מהבנייה מסורתית. "ביתי מבצרי" מה רע בזה שהוא כבד? כמה פעמים שמעתם את המושג "הבית צריך למצוא את המקום שלו" ו- "בשנה הראשונה הוא קצת זז" למעשה למרות היסודות המאסיביים, תכנון הביסוס, וסקר הקרקע המבנה עדיין זז קצת, לפחות בהתחלה והקצת הזה יוצר לא מעט סדקים וכאב ראש. למעשה אם נתייחס לביתנו כאל מוצר, הרי שקנינו רכב יוקרה ולאחר שנה נסענו למוסך כי צבע הגג שלו התקלף, עכשיו תדמינו את כל בעלי הפורשה והפרארי בארץ נוסעים למוסך לתיקוני צבע עם רכבם החדש, עדיין נשמע הגיוני?
למעשה לבעיה זו אין פתרון בשיטת בניה זו. על ביסוס המבנה אחראים מהנדס הקונסטרוקציה ויועץ קרקע וביסוס, באזורים שונים בארץ הבעיה חריפה יותר ובאזורים אחרים פחות. לפני תום שנת הבדק יש לדאוג לתיקונים ולצביעה. - גשרי קור– נסביר את התופעה לפני הכל: התופעה נפוצה ביותר בבניה, כפי שהסברנו קודם, לבטון מוליכות טרמית גבוהה (במילים אחרות -הוא איננו מבודד.) על מנת לתת דוגמא פשוטה מהיום יום, ניקח בקבוק מים קפוא שהקפאנו בפריזר ונוציא אותו לאוויר החדר, מהר מאד נגלה שהוא מתמלא בטיפות מים על החלק החיצוני שלו, תופעה זו נקראת עיבוי. אוויר חם פוגש עצם קר, והלחות שבו מתעבה למים. ממש אותה התופעה שקוראת לכולנו במזגנים ומתנקזת החוצה בצינור יעודי. כאשר מעטפת הבית בנוייה חלקה מבטון וחלקה מבלוק נוצרים בקיר אזורים קרים יותר וחמים יותר. בחורף, אוויר חם אשר נמצא בתוך הבית בא במגע עם הקיר הקר, נוצר עיבוי של מים וזה בתורו מביא איתו עובש, פטריות, קילופי צבע וכו'.
הפתרון: ישנם מספר פתרונות, רובם מתרכזים בכך שיש לבודד גשרי קור וליצור בידוד טרמי באזורים אלו.
א. יציקת בטון בעובי דק יותר משאר הקיר – משאירים כ-2 ס"מ בליטה של הבלוק ביחס לעמודי הבית, בגומה זו מכניסים קל-קר אשר נותן בידוד טרמי בסיסי ובסוף סוגרים את הכל בטיח עם רשת.
ב. שימוש בטיח תרמי – בשוק מספר טייחים תרמיים אשר מיוצרים על ידי חברות כגון כרמית, תרמוקיר,BG ועוד. אלו טייחים אשר פותחו במיוחד למטרה זו ומתנהגים שונה מהטיח המסורתי, מגיעים בשקים מוכנים לאתר ומעורבבים רק עם מים. הטיח התרמי יכול לתת פתרון (שאינו זול) גם לבתים אשר בהם כבר יש בעיה של עיבוי ע"י פירוק הטיח הקיים ויישום טיח תרמי במקומו. - בעיות סידוק– כפי שהסברנו חומרי מליטה מתמודדים נהדר בלחציה אך אינם מתמודדים טוב במתיחה, כמו כן, לכל חומר התפשטות תרמית שונה ולכן נוצרים במבנה סדקים במהלך שנות שירותו, סדקים אלו אינם רק סדקים אשר גורמים לאי נוחות אסטטית, יש בהם גם כדי להביא לבעיות רבות אחרות, סדקים בטיח החיצוני גורמים בפעמים רבות לכשל באיטום המבנה ולכניסת מי גשם לתוכו. ע"מ לצמצם ככל הניתן את התופעות נקפיד בלעבוד לפי הכללים הבאים:
א. בניית מבנה שלד מדויק ככל הניתן, כך לא נצטרך לעבוד בשכבות טיח עבות, הבדלים בעובי הטיח גורמים בין השאר לסדקים.
ב. שימוש בהרבצה צמנטית טרם יישום הטיח (מחוייב ע"פי התקן)
ג. שימוש בטייחים מתועשים ובפנים הבית בטיח גבס אשר עולה באיכותו על הטיח הצמנטי.
ד. שימוש ברשתות פיברגלאס בעיקר בחיבור ומעבר בין תשתיות.
ה. יציקת עמודים ב"שטראבה" כך שיציקת העמוד נעשית כאשר קירות הבלוק כבר בנויים, הדבר טורם רבות לחוזק המבני ולמניעת סדקים אם כי לא תמיד כלכלי מבחינת זמן.
ו. אם פועל מערבב טיח באופן ידני הקפדה על מינונים נכונים ועקביים.
ז. הרטבת התשתית טרם היישום
ח. שימוש בתוספים אקריליים. - מוליכות תרמית– בית בנוי בלוק שחור אינו מבודד טוב מהסביבה, גם בבניה זו מומלץ להשתמש בבלוקים מתקדמים יותר ולא בבלוק הבטון הרגיל והזול, וגם בבלוק הרגיל – ככל שיהיו יותר חורים הבלוק יבודד טוב יותר, בשוק מספר רב של בלוקים אשר בידודם איכותי יותר החל מאיטונג, פומיס בלוק גבס וכו'. ניתן לבודד את המבנה גם ע"י חיפוי פנים בלוחות גבס ושימוש בשכבת בידוד בין הקירות.
בית הבטון – בית משאבות לגדות נחל הירקון הוא מבנה הבטון הראשון אשר נבנה בישראל בשנת 1912
בית הבטון